פוסט באיחור של כמה ימים כי קשה להדביק את הקצב. יש לנו עוד הרבה מה להגיד ולהראות על טייפה, וגם החוויות מהונג קונג ממשיכות להצטבר.
העיר הזו לא ברורה וקשה לנו. זו עיר מטורפת ומפחידה, עם גורדי שחקים מאיימים, בליל של זרים חצופים ומקומיים חסרי סבלנות, רעש נוראי וגם רעש ויזואלי שלפעמים כבד יותר ממה שאפשר להכיל.
בטייפה היינו המערביים היחידים ברחוב והרגשנו כמו בבית. כאן אנחנו מסתובבים בעיר מערבית ולא מרגישים שייכים.
אנחנו מצליחים למצוא את המקומות שלנו במבוך הזה, אבל לא את עצמנו. אכלנו המון דברים טובים, ראינו כמה דברים מטורפים, נסענו, שטנו, טיפסנו והגענו להרבה פינות נידחות. הכל צולם ויעלה לבלוג עם הזמן. אבל עד אז, יש לטייפה עוד הרבה מה לספר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה