אחת מהאטרקציות של העיר הם שווקי הלילה, רחובות שלמים שמתמלאים בדוכנים ניידים או חנויות קטנות שמוכרים חטיפים ומאכלים מסורתיים. עוברים בניהם ופשוט טועמים מה שמתחשק. סימנתי על המפה את כולם, ואנחנו בודקים אותם לפי הסדר.
Ningxia היה הראשון שהגענו אליו. זה שוק קטן יחסית, לא צפוף, לא תיירותי ונעים מאד. המוכרים אדיבים ורוב האוכל מקומי ולא מתחנף לטעם המערבי.
חלק מהדברים שראינו -
כדורי פירה קטנים ומטוגנים. קצת סתמי. טעמנו כמה וזרקנו את השקית כדי לא להתמלא.
ואו.
מיץ קוקוס ומיץ מקנה סוכר סחוט טרי טרי
סביב הדוכן הזה היה תור גדול ונעמדנו עם כולם. הכדורים הצהובים הקטנים הם חלמוני ביצה כבושים. עוטפים אותם בבצק טורו (שורש מקומי) ומטגנים כמו קובה.
מהפירות הקטנים האלה שממש נראים כמו קיפודים, מכינים ג'לי חביב בטעם לימון.
מקבלים סל פלטיק, זורקים פנימה מה שרוצים ומשלמים לפי משקל. כל הכבודה הזו מתחממת בתוך מרק ומוגשת בתוכו
סחטיין על האומץ לאכול כל דבר שאתם נתקלים בו. דרך נפלאה לחוש את המקום באמת!
השבמחקעם כל הזלילות הללו אתם עומדים לשלם על overwight בטיסה חזרה
השבמחקברגעים אלה בשיחת טלפון עם א', מנסה לשכנע אותו ללכת על טיול בטיי-פה. הכל נראה כל כך טעים וכל כך יפה
השבמחקמיץ קנה סוכר ניתן גם להשיג בארץ, בעיקר באיזורים עם הרבה ערבים כמו עכו וכאלו.
השבמחקאבל בתור חובבת מוצ'י גדולה, הכופתאות הללו עם הבוטנים קנו אותי ללא ספק.